היסטוריה ומורשת

מקור השם

השם גדרות נזכר בתאור נחלתו של יהודה (יהושע ט"ו פס' מ"א), אשר גדרות הנוכחית יושבת בתחומה. תושביה, כמו תושבי ערים אחרות בסביבה סבלו מן הפלישתים, כמסופר בדברי הימים: "ופלישתים פשטו בערי השפלה והנגב ליהודה וילכדו... ואת הגדרות וישבו שם".  מיקומה המשוער של גדרות המקראית נמצא מזרחית לכאן.

 

בשית

באזור גדרות שכן בעבר הכפר הערבי בשית.  בתחומו שכן מבנה קבר אשר על פי המסורת הערבית הוא קברו של נבי-שית, הלא הוא שת בנו של האדם הראשון. על שמו נקרא הכפר בדורות קודמים בית-שית, ומכאן בשית.

הישוב נזכר לראשונה בכתבי גיאוגרף מוסלמי במאה ה-13.  תושביו היו מוסלמים.

על פי הערכות מפקד משנת 1931 היו בו 1,125 נפשות ו-333 בתים. תושבי הכפר נמלטו במלחמת העצמאות.

על אדמת בשית הוקמו עשרת, מישר, כפר אביב וכפר מרדכי ולהם נוספו שדמה, משגב דב וגן הדרום.

 

הקרב על בשית - 1948

למרגלות הגבעה, בין מגרש הטניס למסגד, התנהל במלחמת העצמאות הקרב על בשית. קרבות קשים התנהלו כאן ע"י חטיבת "גבעתי". בקרב הראשון נפלו שלושה לוחמים. ערב גיבוש הקרב השני, הוצג לתושבים אולטימטום. עליהם לפרוק את הנשק ולמסרו לידי חיילי "גבעתי". תושבי בשית ניצלו זמן זה להתארגנות לקרב וסרבו להיכנע. הקרב החל בלילה, אש תופת קידמה את פני הלוחמים. היה צורך להביא תגבורת. בבוקר, כאשר שקטה האש, מצאו הלוחמים שרוב התושבים ברחו. בקרב זה נפלו ארבעה לוחמים.   למרגלות הגבעה בין מגרש הטניס למסגד הוקם לזכרם גלעד.