ביום שלישי 20/09/16 (י"ז באלול תשע"ו) כולנו משתתפים בתרגיל העורף הלאומי!

פורסם בתאריך 11/09/2016 12:55

ביום התרגיל תישמענה 2 אזעקות:

בין השעות – 11:05 ל- 11:15 בבוקר יופעלו אזעקות תרגול באופן מדורג לפי אזורים ברחבי הארץ:

בשעה 11:05 תופעל אזעקה באזור הצפון: גולן, קו עימות, קצרין, גליל עליון, עמק הירדן.

בשעה 11:07 תופעל אזעקה באזור חיפה: גליל תחתון, הקריות, חיפה, חוף הכרמל, יערות הכרמל, עמק

יזרעאל, תבור, בקעת בית שאן, מנשה, ואדי ערה.

בשעה 11:09 תופעל אזעקה באזור המרכז : חפר, שרון, ירקון, דן, השפלה, דרום השפלה – (עשרת,
כפר אביב, כפר מרדכי, מישר, שדמה, משגב דב).

בשעה 11:11 תופעל אזעקה באזור ירושלים: בית שמש, ירושלים, מעלה אדומים, ים המלח, שומרון,

יהודה, בקעה.

בשעה 11:13 תופעל אזעקה באזור עוטף עזה.

בשעה 11:15 תופעל אזעקה באזור הדרום: לכיש (גן הדרום) מרכז הנגב, ערבה.

בשעה 19:05 בערב תופעל אזעקה נוספת (מלבד באזור "עוטף עזה").

את ההתרעה ניתן לקבל באמצעות מערכות ההתרעה של פיקוד העורף:

הצופרים הפרוסים ברחבי הארץ, טלוויזיה, רדיו, אינטרנט, ואפליקציית פיקוד העורף בטלפון הנייד.

הכנת המשפחה

הכנת המשפחה הינה בעיקרה שיחה משפחתית בעלת חמישה שלבים.

מטרת השיחה היא גיבוש חירום משפחתית על כל שלביה תוך הקניית ידע בנושא האיומים ודרכי ההתגוננות, פיתוח והגברת המסוגלות של המשפחה להתמודד עם מצבי החירום וביסוס המשפחה המרכזית להתמודדות ולתמיכה.

אל תיבהלו! עצם השיח שיתעורר במסגרת המשפחתית התומכת, אופן ניהולה, המסרים והידע שיועברו במהלכה, בכוחם לחזק את תחושת המסוגלות של המשפחה כיחידה להתמודדות

השיחה המשפחתית

השיחה יכולה להתניע את תהליך ההכנה ולבסוף גם לסכמו. במשפחה בעלת ילדים בוגרים מוטב לקיים את השיחה בתחילת תהליך ההיערכות ובכך לשתף את המשפחה כולה באיסוף החפצים לתיק החירום, בחירת מקום אחסונו, בשיקולים המרכזיים בבחירת החדר המוגן, חלוקת משימות בהכנתו וכדומה. במשפחה צעירה, מוטב כי השיחה תסכם את ההיערכות ותשמש בעיקר להצגת החדר, הציוד ושאר הסעיפים המפורטים.

את השיחה יש לכנס בנוכחות כל בני המשפחה (לא לוותר למתבגר ולא להיכנע לישיבה נוספת במקום העבודה!). את השיחה יוביל מבוגר (אחד ההורים או שניהם) כאשר ניתן וחשוב לשלב את הילדים בשיחה (במידה ויש פערי גילאים ניתן לפצל את השיחה כדי לאפשר לכל אחד להתבטא על פי צרכיו ויכולותיו). פנו לכם זמן ייעודי (לא תוך כדי...) והקדישו לשיחה את הרצינות הראויה. כדאי להכין את השיחה מראש, לתכנן ולקבוע את סדר הדברים ואת הנקודות החשובות לציון.

על המבוגר לדאוג לכך שכל אחד מחברי המשפחה יוכל להתבטא, שתיווצר אוירה של פתיחות ונכונות לחשיפה אישית ועליו לדאוג שבסופו של התהליך חברי המשפחה, והמשפחה צמה, יוצאים מחוזקים.

השיחה תנוהל על פי שלושה שלבים – פתיחה, תוכן (מכיל חמישה צעדים להכנה) וסיכום:

שלב הפתיחה – ייעודו לתאם ציפיות לגבי מטרותיה, להגדיר את כללי השיחה על מנת

שתתנהל באופן מיטבי. פתח את בהגדירך את מטרות השיחה (כפי

שצוינו לעיל) ואת נוהלי דיון תקין.

שלב התוכן – מטרתו להקנות את הידע הנדרש ולגבש הלכה למעשה את תכניות

החירום.

חמשת הצעדים

תוכלו להשתמש ב"מתודת היד" – כך שכל אצבע משמשת צעד מחמשת צעדי השיחה: (ראו פירוט כל צעד)

מהו המצב? (http://www.oref.org.il/10670-he/Pakar.aspx)

מה עושים? (http://www.oref.org.il/10671-he/Pakar.aspx)

איפה נפגשים? (http://www.oref.org.il/10672-he/Pakar.aspx)

למי להודיע? (http://www.oref.org.il/10673-he/Pakar.aspx)

מתי עושים את זה שוב?... (http://www.oref.org.il/10674-he/Pakar.aspx)

שלב הסיכום – לצד הצעד האחרון בשלב התוכן (אשר מהווה הבנה של הידע ומסכם את התוכנית והמשך שלביה) חשוב לסכם את השיחה בסיכום כללי, אשר תכליתו להוציא את האנשים כפרטים ואת המשפחה כמסגרת, יותר מחוזקים, וודאו כי ברורה כל מטרת ההיערכות וכי היא תורמת לתחושת המסוגלות ולא חלילה משתקת אותה. ציינו שוב את אפקטיביות דרכי התמודדות. תוך סיכום נקודה או שתיים מתוך השיחה, הפנו את הקשב של המשתתפים אל ההיערכות ולא אל החירום!

עקרונות לניהול השיחה

הקפידו להתייחס למאפיינים הייחודים של כל משפחה. כל בית שונה בתוצרתו ובתכולתו המצריכות התייחסות ייחודית (החל מאזרח ותיק, תינוק ועד להבדיל, מדרגות פנימיות או גור כלבים). עיסוק בדבר – מה קיים וממשי יסייע לבני הבית להתחבר רגשית לנושא וכמובן יבטיח את ההיערכות המתאימה ביותר למשפחה שלכם.

השתדלו להיערך לריבוי התרחישים בסיטואציות שונות. על אף שההיערכות בבסיסה פשוטה וזהה כדאי להימנע מהיצמדות לפתרון אחד פשוט. חשוב לדון במקרה של היעדרות אחד או יותר מבני המשפחה (בפרט חלוקת התפקידים ביניכם), בהשתלשלות אירוע וכיוצא בזה.

נסו להסביר תמיד את הרציונל שמאחורי השיקולים, גם כאשר מדובר בילדים קטנים. מוטב לעשות זאת באמצעות שאלות מכוונות. כך למשל תבטיחו כי במידה ודרך פעולה שקבעתם בשיחה המשפחתית נוטרלה, השיקולים שלימדתם יאפשרו מציאת אלטרנטיבה הולמת.

שימו לב כי ישנה חשיבות רבה ויכולת השפעה למסרים בלתי מילוליים אשר מועברים במהלך השיחה. בכוחה של התנהגות הורית בטוחה ואיתנה לחזק את המשפחה לאין ערוך.

הקפידו לתת ביטוי ולגיטימציה לחששות או פחדים של ילדיכם. אל תבטלו את חשיפת חרדותיהם – היא עשויה לתת לבני המשפחה נקודת השוואה למה שמתרחש בתוכם, ולתחושות 'נורמאליות' – "לא רק אני חושב, מרגיש ומתנהג כך, אלא גם שאר בני המשפחה". דברו עם ילדיכם, הקשיבו לתחושותיהם, תנו תשובות קצרות ואמיתות. השתמשו במילים ומושגים מעולמות תוכן מובנים ומוכרים להם.

לאורך כל השיחה שמרו על מסר של ביטחון, התמודדות ולכידות ("אנחנו יחד").

חשוב להדגיש כי הכנה מוקדמת פירושה שיפור המוכנות של בני המשפחה וכי בשעת הצורך בכוחה של ההכנה להציל חיים. הסבירו לילדיכם כי אתם מעלים את הנושא כדי להבטיח את שלומם במצבים אפשריים ולא כהכנה לאירוע ודאי.

פרטים נוספים נמצאים בקישור מידע לשעת חירום